כמה משרות סייבר פתוחות בישראל עכשיו?

התשובה הקצרה: כ-3% מהמשרות הפעילות בלוח שלנו הן תפקידי סייבר לפי כותרת המשרה. המספר המדויק תלוי לחלוטין בשאלה מה נחשב "משרת סייבר", ולכן הבאנו כאן שלוש דרכי ספירה במקום מספר אחד.

מתודולוגיה: הנתונים חושבו מכלל המשרות הפעילות בלוח HiTakeJob נכון ל-30 בספטמבר 2026. הלוח מרכז משרות ממערכות הגיוס של המעסיקים עצמם, ולכן הוא מדגם גדול של שוק העבודה הישראלי ולא סקר שלו. המספרים מתעדכנים מדי רבעון.

שלוש דרכים לספור, שלוש תשובות

שיטת ספירה	מה היא כוללת	כמה יוצא
תגית סייבר	משרות שסומנו בתגית הטכנולוגית	18 משרות פעילות
תגית אבטחה	הגדרה רחבה יותר של אבטחה	25 משרות פעילות
קטגוריית אבטחה	סיווג התפקיד ולא הטכנולוגיה	28 משרות פעילות
כותרת המשרה	כל כותרת שמכילה מונח אבטחה	כ-3% מהלוח

הפער בין השורות אינו שגיאה. תגית נותנת ספירה צרה ומדויקת, כותרת נותנת ספירה רחבה שכוללת גם תפקידים שאינם טכניים בתוך התחום, וקטגוריה נמצאת באמצע. מי שמצטט "מספר משרות הסייבר בישראל" בלי לומר באיזו שיטה השתמש, מצטט מספר חסר משמעות.

הממצא המעניין יותר: התפלגות הדרגים

מתוך משרות הסייבר שמציינות דרג, כ-82% מוגדרות סניור, ורק כ-0% מתאימות לדרג כניסה. זו אחת ההטיות החדות ביותר שראינו בלוח, והיא חדה יותר מהממוצע הכללי של השוק.

המשמעות המעשית היא ששוק הסייבר הישראלי אינו סובל ממחסור באנשים שרוצים להיכנס אליו, אלא ממחסור באנשים שכבר בתוכו. שתי בעיות שונות לגמרי, ורק אחת מהן נפתרת בקורסים.

הרחבנו על נקודות הכניסה האמיתיות במאמר על כניסה לסייבר בלי ניסיון, ועל התמונה הכספית במאמר על שכר בסייבר.

למה המספר נראה קטן ביחס לרעש סביב התחום?

שלוש סיבות. הראשונה היא שתעשיית הסייבר הישראלית מייצאת מוצרים, ולכן חלק גדול מהעובדים בחברות סייבר אינם אנשי סייבר: הם מפתחים, אנשי מוצר, שיווק ומכירות. הם נספרים כמשרות בחברת סייבר, לא כמשרות סייבר.

השנייה היא שחלק מהביקוש כלל אינו מתפרסם. תפקידי אבטחה בכירים ותפקידים בארגונים ביטחוניים מאוישים דרך רשתות סגורות, וזה נושא שהרחבנו עליו במאמר על משרות שדורשות סיווג ביטחוני.

השלישית היא שהתחום נשמע גדול מפני שהוא מדובר, לא מפני שהוא מעסיק הרבה. במונחי תעסוקה הוא נישה מקצועית, גם אם במונחי הון סיכון הוא ענק.

מי שמחפש את רשימת החברות עצמן ימצא אותה במאמר על חברות סייבר שמגייסות עכשיו.

מה הספירה לא כוללת

• תפקידים שנקראים אחרת. מהנדס תשתיות שעושה בפועל אבטחה לא ייספר.
• גיוס סמוי. תפקידים בארגונים ביטחוניים ובגופים פיננסיים לרוב אינם מתפרסמים בלוחות פתוחים.
• משרות שאינן בלוח שלנו. אנחנו מדגם גדול של השוק, לא מפקד.
• הבחנה בין הגנה להתקפה. השיטה שלנו לא מפרידה ביניהן, והן שוק עבודה שונה.
• עוצמת הביקוש. משרה אחת שפתוחה חצי שנה נספרת כמו משרה שנסגרה בשבוע.

שאלות נפוצות

האם יש מחסור באנשי סייבר בישראל?

הנתונים שלנו מראים הטיה חדה לטובת דרג בכיר, וזה עקבי עם מחסור במנוסים ולא במתחילים. אנחנו לא מודדים מועמדים, ולכן לא נוכל לאשר או לשלול מחסור כולל.

למה מספרים בתקשורת גבוהים בהרבה?

לרוב כי הם סופרים מועסקים בתעשיית הסייבר כולה ולא משרות פתוחות בתפקידי סייבר. שני המספרים נכונים ומודדים דברים שונים לגמרי.

איזו שיטת ספירה הכי נכונה?

תלוי בשאלה. למי שמחפש עבודה, ספירת הכותרות היא הרלוונטית, כי היא משקפת את מה שיופיע בחיפוש. למי שמנתח שוק, הקטגוריה מדויקת יותר.

באיזו תדירות המספר משתנה?

מדי יום, כי משרות נכנסות ויוצאות כל הזמן. כל מספר בטבלה הוא קישור חי לעמוד שמציג את המשרות עצמן, ולכן הוא תמיד מעודכן יותר מהטקסט כאן.

האם התחום גדל או מצטמצם?

אין לנו סדרה היסטורית שתתמוך בקביעה, וכל טענה על מגמה מנקודת זמן אחת היא ניחוש. נמדוד שוב ברבעון הבא.