כמה מרוויח/ה מהנדס/ת רשתות בישראל? טווחי שכר לפי ותק

שכר מהנדסי רשתות בישראל נחלק בפועל לשני שווקים שונים שחיים תחת אותה כותרת: תשתית תקשורת קלאסית בתוך הארגון, ותכנון רשת בענן ציבורי. בלוח HiTakeJob פתוחות כרגע 52 משרות שמזכירות רשתות תקשורת, ולצידן 43 משרות בקטגוריית תשתיות IT.

לפני הטבלאות: הלוח שלנו אינו שומר נתוני שכר. כל סכום כאן מוצג כהערכת שוק בלבד, נבנה מפרסומים פומביים ומשיחות עם אנשי מקצוע, ואינו נשאב מהמשרות באתר.

שני מקצועות, כותרת אחת

מהנדס רשתות קלאסי חי בעולם של ציוד פיזי: מתגים ונתבים, חלוקה לרשתות וירטואליות, ניתוב דינמי, חומות אש היקפיות, קווי תקשורת בין אתרים ואופטימיזציה של תעבורה. הידע שלו נבנה סביב פרוטוקולים שלא השתנו בשלושים שנה, והוא נמדד ביציבות של מה שכבר קיים.

מהנדס רשת בענן חי בעולם שבו אותם רעיונות מתקיימים כהגדרות תצורה בלבד. אין כבל וגם אין מתג, יש רשת וירטואלית מוגדרת, טבלאות ניתוב, קבוצות אבטחה, חיבורים פרטיים בין אזורים ובין ספקים, וכל אלה נכתבים כקוד תשתית. הוא נמדד בקצב שבו סביבות חדשות עולות נכון מהפעם הראשונה.

הפער הזה הוא שמסביר את רוב טווח השכר במקצוע. הביקוש לצד הקלאסי יציב אך צומח לאט, בעוד הביקוש לצד הענן צומח מהר וההיצע של מי שמחזיק את שני הצדדים יחד קטן. בלוח פתוחות כרגע 123 משרות שמזכירות AWS ו91 משרות שמזכירות לינוקס, ושני העמודים האלה מכילים לא מעט תפקידים שהם למעשה רשת בענן בלי המילה רשתות בכותרת.

ציר השוואה	רשת בתוך הארגון	רשת בענן ציבורי
אובייקט העבודה	ציוד פיזי ותצורה עליו	הגדרות לוגיות שנכתבות כקוד
מה נמדד	זמינות ויציבות של מה שקיים	מהירות הקמה ונכונות מהפעם הראשונה
כלי עבודה מרכזי	ממשק ניהול של יצרן הציוד	כלי תשתית כקוד וניהול גרסאות
מקור התקלות	חומרה, קווים, שינויי תצורה ידניים	הרשאות, מדיניות גישה ותצורה שגויה
מגמת ביקוש	יציבה, מרוכזת בארגונים גדולים	צומחת, מפוזרת על פני כל סוגי החברות

טווחי שכר לפי ותק: הערכת שוק

רמה	שכר חודשי ברוטו	סוג הנתון
כניסה, עד שנתיים	13,000 - 19,000 ש"ח	הערכת שוק
שלוש עד חמש שנים	19,000 - 28,000 ש"ח	הערכת שוק
שש עד עשר שנים	27,000 - 38,000 ש"ח	הערכת שוק
מוביל תשתית רשת	36,000 - 50,000 ש"ח	הערכת שוק

חשוב לשים לב שהטבלה מתייחסת לשכר הבסיס בלבד. בתחום הזה, בשונה מפיתוח, הבסיס אינו מספר את כל הסיפור, מפני שסידורי הכוננות והעבודה מחוץ לשעות מוסיפים לו רכיב שמשתנה מארגון לארגון. הסעיף הבא מפרק בדיוק את זה.

מי שמחזיק רק את הצד הקלאסי נוטה לשבת בשליש התחתון של כל שורה. מי שמוסיף לצד הזה שליטה בענן, באוטומציה של תצורה ובכתיבת סקריפטים נוטה לשבת בשליש העליון של אותה שורה, ולעיתים לעבור לשורה הבאה בלי להוסיף שנים. זו הדרך הזולה ביותר להזיז את ההכנסה בתחום.

איך כוננות ותורנות נכנסות לחישוב?

בשונה מתפקידי פיתוח, בתשתיות התקשורת השכר הרשום בתלוש אינו בהכרח ההכנסה בפועל. רשת נופלת בשעות שבהן איש אינו במשרד, ולכן רוב הארגונים מפעילים סידור כוננות. הסידור הזה מתומחר בדרכים שונות, וההבדל ביניהן משמעותי לאורך שנה.

מודל	איך זה עובד	מה לבדוק לפני שמסכימים
כוננות מתוגמלת	תשלום קבוע על תקופת הזמינות, ותוספת על קריאה בפועל	גובה התשלום, מי מגדיר קריאה, ותדירות ממוצעת
כוננות מגולמת בשכר	הבסיס כולל מראש את הזמינות	כמה באמת מגלם הבסיס, ומה קורה בחודש חריג
תורנות מסתובבת	שבוע כוננות פעם בכמה שבועות בין חברי הצוות	גודל הצוות, שהוא זה שקובע את התדירות
חלונות שינוי לילה	עבודה מתוכננת מחוץ לשעות, לרוב בסופי שבוע	כמה חלונות בחודש ואיך הם מתוגמלים

שתי שאלות שכדאי לשאול בראיון ולא אחריו: כמה קריאות היו בפועל בשלושת החודשים האחרונים, וכמה גדול הצוות שמתחלק בסבב. צוות של שלושה אנשים מייצר שבוע כוננות אחד מכל שלושה, וזה סדר גודל אחר לגמרי מצוות של שמונה. התשובות האלה מסבירות למה אותו מספר בתלוש מרגיש שונה לגמרי בשני ארגונים.

נקודה שמחייבת בדיקה פרטנית: הזכויות בגין עבודה בשעות חריגות ובמנוחה השבועית נגזרות מדיני העבודה ומההסכם האישי, ואנחנו לא נוקבים כאן באחוזים או בכללים. זו שאלה שכדאי לברר ישירות מול המעסיק ולהעלות על הכתב בחוזה.

למה הפיצול הזה מסביר את רוב הטווח

אפשר להמחיש את זה במצב שכיח: ארגון בינוני מחליט להעביר חלק מהשירותים שלו לענן, ונשאר עם שתי רשתות שחייבות לדבר זו עם זו. מישהו צריך לתכנן את החיבור הפרטי ביניהן, להחליט מה נשאר בפנים, לתרגם את חוקי חומת האש הישנים למדיניות בענן, ולוודא שהניתוב עובד בשני הכיוונים בלי לפתוח פרצה.

העבודה הזו דורשת את שני עולמות הידע בו זמנית, ומי שמסוגל לעשות אותה לבד מחליף שני אנשים ולפעמים גם יועץ חיצוני. שם נמצא הקצה העליון של הטווח. בקצה התחתון נמצא מי שמבצע משימות תפעול מוגדרות בסביבה קיימת: פתיחת חוקים לפי בקשה, החלפת ציוד, טיפול בתקלות קו. שתי העבודות נושאות את אותה כותרת בקורות החיים, ולכן הטווח נראה מנופח עד שמפרקים אותו לשניים.

המסקנה לחיפוש עבודה היא לקרוא את המשרה ולזהות באיזה צד היא נמצאת. משרה שמזכירה תשתית כקוד, ניהול גרסאות של תצורה או סביבות ענן מרובות נמצאת בצד אחד. משרה שמזכירה בעיקר שמות ציוד ופרוטוקולים קלאסיים נמצאת בצד השני, וזה בסדר גמור אם זו העדפתכם, אבל כדאי לצפות לטווח בהתאם.

ההצעה הראשונה: מה קובע אותה למי שנכנס לתחום

הכניסה לרשתות שונה מהכניסה לפיתוח, כי היא כמעט תמיד עוברת דרך תפקיד תפעולי. הנתיב השכיח הוא מוקד תמיכה או ניהול מערכות, ומשם מעבר לצוות תקשורת. בשלב הזה ההצעה הראשונה נקבעת פחות לפי ידע ויותר לפי שלושה סימנים שהמעסיק מחפש.

הראשון הוא האם המועמד עבד בסביבה אמיתית, ולו קטנה. מי שהקים אצלו בבית מעבדה עם מכונות וירטואליות, הגדיר ניתוב בין רשתות ותיעד את זה, מציג משהו שאפשר לדבר עליו. השני הוא יכולת אבחון מסודרת: לתאר איך מפרקים תקלה משכבה לשכבה במקום לנחש. השלישי הוא נכונות לשעות ולנסיעות, שבחלק מהארגונים היא תנאי ולא בקשה.

מה שכמעט לא משפיע על ההצעה הראשונה הוא תואר. בתחום הזה הניסיון המעשי והתעודות המקצועיות שוקלים יותר מהשכלה פורמלית, וזו אחת הסיבות שהתחום נחשב לנגיש יחסית למי שנכנס להייטק בלי מסלול אקדמי קלאסי. הפער מול מסלולי הפיתוח מצטמצם בעיקר אצל מי שמוסיף אוטומציה וענן בשנים הראשונות.

לאן עוברים מהתפקיד, וכמה זה שווה

לרשתות יש יתרון שלא תמיד מזוהים איתו: הן שער יציאה לכמה תחומים שמתומחרים גבוה יותר. הנתיב הראשון הוא אבטחת רשת, שממשיך ישירות מהידע הקיים על סגמנטציה ובקרת גישה ומוביל לעולם שבו הטווחים גבוהים יותר לאורך כל הסולם.

הנתיב השני הוא הנדסת אמינות ותשתיות ענן, שדורש חיזוק בתחום הסקריפטים והאוטומציה אך מבוסס על אותה הבנה של תעבורה, השהיה ותקלות מבוזרות. הנתיב השלישי הוא ארכיטקטורת תשתית, שבה הידע ברשת הוא רק אחד מכמה תחומים שנדרשים, והוא לרוב מגיע עם הקפיצה הגדולה ביותר בשכר.

נתיב רביעי שנשכח הוא הצד המסחרי: תפקידי הנדסת מכירות ותמיכה טכנית מתקדמת אצל יצרני ציוד וספקי ענן. השכר שם מורכב מבסיס ומרכיב משתנה שקשור ליעדי מכירה, וזה שינוי מהותי באופי ההכנסה שכדאי להבין לפני שעוברים.

מה עוד מזיז את ההצעה

מעבר לפיצול ענן מול on-prem ולכוננות, שלושה גורמים חוזרים. הראשון הוא סוג הסביבה: ספק תקשורת, ארגון פיננסי עם דרישות רגולציה, וחברת מוצר קטנה מתמחרים אחרת לגמרי את אותו ידע. השני הוא קרבה לאבטחה: מי שמחזיק גם מדיניות חומות אש, בקרת גישה וסגמנטציה נכנס לטווח שמושפע מתמחור עולם הסייבר, וזה כמעט תמיד גבוה יותר.

השלישי הוא אוטומציה. מהנדס שמנהל מאה מכשירים דרך ממשק גרפי ומהנדס שמנהל אותם דרך קוד ומערכת ניהול תצורה מבצעים את אותה עבודה בשני סדרי גודל שונים של תפוקה, והשוק מתמחר את הפער. מי שמתכנן מסלול ארוך ימצא פירוט של התפקיד עצמו במאמר מהנדס רשתות בישראל.

גורם רביעי שפחות מדברים עליו הוא גודל הרשת. מי שמתחזק רשת של מאתיים עובדים באתר אחד ומי שמתחזק רשת של אלפי משתמשים בעשרות אתרים ובכמה מדינות עושים עבודה שונה בסדר גודל, גם אם הפרוטוקולים זהים. ככל שגדל מספר האתרים והחיבורים ביניהם, כך גדלה גם מורכבות הניתוב והתלות בתכנון נכון, וזה מתבטא בטווח.

לגבי הסמכות היצרנים: הן עדיין מקצרות סינון, בעיקר בארגונים גדולים ובאינטגרטורים שנדרשים להציג כוח אדם מוסמך ללקוחות. הן פחות משפיעות בחברות מוצר, שבהן שואלים מה בנית ולא מה עברת.

מה פתוח עכשיו בלוח

לפני החיפוש עצמו כדאי להחליט באיזה משני הצדדים אתם רוצים להיות בעוד שלוש שנים, כי זה משנה אילו משרות בכלל שווה לפתוח. מי שמכוון לענן יחפש משרות שמזכירות אוטומציה ותשתית כקוד גם אם הכותרת שלהן אינה רשתות, ומי שמכוון לתשתית קלאסית יחפש ארגונים גדולים עם מספר אתרים.

שלושה עמודים לחיפוש ממוקד: 52 משרות רשתות, 43 משרות בקטגוריית תשתיות IT, ו788 משרות בתל אביב למי שמסנן לפי אזור. כדאי לסרוק גם עמודי ענן, כי חלק מהתפקידים הרלוונטיים מפורסמים ככותרת תשתיות או ענן בלי המילה רשתות.

שאלות נפוצות

מאיפה הגיעו הסכומים בטבלה?

הם הערכת שוק. בנתוני HiTakeJob אין בכלל שדה שכר, ולכן שום מספר כאן אינו מחושב מהמשרות. ספירות המשרות שמופיעות בקישורים הן הנתון האמיתי היחיד במאמר.

כדאי לעבור מרשתות קלאסיות לענן?

ברוב המקרים כן, אך לא על חשבון הידע הקיים. השילוב הוא מה שמייצר את הפרמיה, כי מי שמבין ניתוב ופרוטוקולים לעומק מבין מהר מאוד גם רשת וירטואלית, ואילו הכיוון ההפוך קשה בהרבה.

האם הסמכות יצרן עדיין שוות משהו?

הן שוות בשלב הסינון ובעולם האינטגרציה, ופחות בחברות מוצר. השווי שלהן יורד ככל שהתפקיד נשען יותר על אוטומציה ועל תכנון ופחות על תפעול ציוד של יצרן מסוים.

כמה כוננות זה יותר מדי?

אין מספר מוחלט, אבל יש בדיקה פשוטה: אם התדירות והתגמול לא נאמרו לכם בכתב לפני החתימה, זה סימן אזהרה בפני עצמו. ארגון שמנהל כוננות כמו שצריך יודע לומר בדיוק כמה קריאות היו ברבעון האחרון.

האם עבודה מרחוק אפשרית בתפקיד?

חלקית. עבודה על סביבות ענן ועל אוטומציה נעשית מכל מקום, אבל התקנות, החלפות ציוד וטיפול בתקלות פיזיות מחייבים הגעה לאתר. ככל שהמשקל של הצד הקלאסי גדול יותר, כך הנוכחות נדרשת יותר.

מה הצעד המהיר ביותר להעלאת השכר בתחום?

לקחת בעלות על משהו שנמדד. בעלות על יציבות של אתר, על פרויקט הסבה, או על הקמת סביבת רשת חדשה בענן מייצרת סיפור מדיד, וזה מה שמניע הצעה יותר מקורס נוסף.